החלטה בתיק בר"ע 1250/05

1.         זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקרית שמונה (כב' השופטת אסתר בוהדנה) מיום 15/11/2005 בתיק בש"א 563/05 במסגרת תמ"ש 601/05 לפיה נקבע כי המבקש יצורף כנתבע נוסף בתיק תמ"ש 601/05.

2.         רקע עובדתי:

א .         המבקש הינו קיבוץ הנמצא בתחום המועצה האזורית גליל עליון.

ב .         המשיבים 4 ו- 5 היו נשואים וחברי הקיבוץ (המבקש). משיבים 3-1 הם ילדיהם

של המשיבים 4 ו- 5 שנולדו בקיבוץ. בני הזוג התגרשו ומשיבה 4 עזבה את הקיבוץ ביחד עם משיבים 3-1. משיב 5 נותר להתגורר בקיבוץ ועודו חבר בו.

ג .         במשך השנים בהן הוחזקו משיבים 3-1 ע"י אימם, מחוץ לקיבוץ, שולמו לידיה מזונות עבור קטינים אלה ישירות מהקיבוץ על פי הסכם שקיבל תוקף של פסק-דין. משהחל הקיבוץ בהליכי הפרטה שלטענתו תוצאותיהם הביאה להטלת אחריות ישירות על החברים גם בנושא תשלום המזונות, חדל הקיבוץ להעביר לאם את המזונות ולפיכך ביום 1/3/2005 הגישו משיבים 3-1 באמצעות משיבה 4  תביעת מזונות בבית משפט קמא כנגד משיב 5.

ד .         ביום 28/9/2005 הגישו משיבים 4-1 בבית משפט קמא בקשה - בש"א 563/05 (נשוא בקשת רשות ערעור) ובה הם ביקשו לצרף את המבקש כנתבע  נוסף בתמ"ש 601/05 משום שהמבקש חדל להעביר את המזונות והותיר אותם בפני שוקת שבורה. בית משפט קמא נעתר לבקשה והתיר לצרף את המבקש כנתבע מס' 2.  

מכאן בקשת רשות ערעור שבפני.

3.         אלה בתמצית טענות המבקש:

א .         טעה בית משפט קמא שלא קיבל את טענת המבקש בדבר חוסר סמכות עניינית לדון בסכסוך שבין המבקש לבין המשיבים. אין מדובר כאן בקרובי משפחה ואין מדובר בתביעה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה.

ב .         טעה בית משפט קמא כשביסס את החלטתו על הוראת סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995 (להלן - החוק), היות ושאלת המזונות, ביחסים שבין המבקש לבין המשיב 5 מתבררת בבית המשפט המחוזי בנצרת בתביעה שהוגשה ע"י משיב 5 זמן רב עוד לפני שהוגשה הבקשה של המשיבים

 4-1 בבית משפט קמא.

ג .         טעה בית משפט קמא בכך  שלא דחה את הבקשה לצירוף המבקש כנתבע בנימוק שאין כל יריבות בין משיבים 4-1 לבין המבקש. המבקש אינו צד כלל להסכם הגירושין שנחתם בין המשיבה 4 והמשיב 5 וכן לפסק הדין שנתן לו תוקף.

4.         משיבים 4-1 לא הגישו תגובתה לבקשה על אף שנדרשו לעשות כן. משיב 5 הגיש את תגובתו והוא מתנגד לבקשה ומבקש להשאיר את החלטתו של בית משפט קמא על כנה.

5.         א.         בפתח הדברים אקדים ואומר כי מדובר בעניין דיוני שמסור לשיקול דעתו של

בית המשפט הדן בתיק ואין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בעניינים מסוג זה.

                        הלכה פסוקה היא כי:

"ביחס לעניינים דיוניים, לגביהם נקבע מימים ימימה כי "אין דרכו של בית משפט זה להתערב בשיקול דעתו של השופט על פיו קבע את דרכי הדיון לגבי משפט התלוי ועומד לפניו" (ע"א 607/70 אלקטרוניק אפלינסס קורפורישאן "ירדן" נ' גרץ פרטרבסגזלשפט, פ"ד כה(2) 441, עמוד 443 (מ"מ הנשיא, כתארו אז, זוסמן); ראה גם רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2), 206 ,210, (השופט מלץ) ולאחרונה רע"א 2048/03 יוסף שוחט ז"ל נ' United States of America (טרם פורסם) (השופט ריבלין))" (ראה רע"א 8952/05 יורם נור ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח', ניתן ביום 7.11.05, טרם פורסם).  

ב .         על אף האמור לעיל ועל אף שמדובר בשאלה דיונית אתייחס בקצרה לטענות המבקש לגופן. באשר לטענת המבקש בדבר חוסר סמכות עניינית של בית משפט קמא לדון בסכסוך שבין הקיבוץ (המבקש) לבין המשיבים. לכאורה, צודק המבקש בטענתו הנ"ל היות ואין המדובר כאן בקרובי משפחה ואין המדובר בתביעה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. אולם, סעיף 6(ו) לחוק קובע: